כשצוואה עומדת במחלוקת, הסיפור המשפחתי הופך לשאלה משפטית.

רשאי להתנגד מי שיש לו עניין ממשי בתוצאת הבקשה לצו קיום צוואה, כגון יורש לפי דין, זוכה לפי צוואה אחרת או אדם שזכותו עלולה להיפגע מקיום הצוואה. ההתנגדות מוגשת לאחר שהוגשה ופורסמה הבקשה ולפני שניתן צו קיום. עליה לפרט עילות משפטיות ועובדות, לצרף מסמכים תומכים ותצהיר ולא להסתפק בחשד כללי. אם כבר ניתן צו קיום, המסלול אינו התנגדות רגילה אלא בקשה לתיקון או לביטול הצו, שלה תנאים ושיקולים נפרדים.

את ההתנגדות יש להגיש בתוך התקופה שנקבעה בהודעת הפרסום של הבקשה לצו קיום צוואה, ולפני מתן הצו. לכן יש לבדוק מיד את פרטי הבקשה ואת המועד המופיע בפרסום ולא להמתין לאיסוף מושלם של כל הראיות. אם המועד קרוב או חלף אך טרם ניתן צו, יש לפעול ללא דיחוי ולהגיש בקשה מנומקת להארכת מועד בצירוף ההתנגדות או עיקריה. לאחר מתן הצו נדרש הליך של תיקון או ביטול צו, שבו נבחנים גם השיהוי והסיבה לכך שהטענות לא הועלו קודם.

בוחנים את מכלול הנסיבות סביב עריכת הצוואה: מידת העצמאות הפיזית והקוגניטיבית של המצווה, היקף התלות בנהנה, קשריו עם אנשים אחרים, בידוד, שליטה במידע או בכספים, זהות מי שיזם את עריכת הצוואה ומעורבותו בתהליך. הראיות יכולות לכלול מסמכים רפואיים, תכתובות, רישומי ביקורים וחשבונות, עדויות של בני משפחה ומטפלים ועדות עורך-הדין והעדים לצוואה. עצם הקרבה או הסיוע למצווה אינם מספיקים; צריך להראות שההשפעה פגעה ברצונו החופשי והביאה להוראות הצוואה.

מומחה רפואי נשקל כאשר קיימת מחלוקת אמיתית על כשירות המצווה במועד עריכת הצוואה ויש תיעוד רפואי שמאפשר הערכה בדיעבד. גרפולוג או מומחה להשוואת כתבי-יד נשקל כאשר נטענת טענה קונקרטית לזיוף חתימה או כתב-יד וקיימות דוגמאות השוואה אמינות. המינוי אינו אוטומטי ואינו תחליף לעדים ולמסמכים; בית-המשפט בוחן אם חוות-הדעת דרושה לבירור המחלוקת ומה משקלה לצד יתר הראיות. בקשה לא ממוקדת למומחה עלולה לייקר ולהאריך את ההליך בלי לקדם את ההכרעה.