צוואה טובה לא רק מחלקת רכוש. היא מגינה על המשפחה מפני סימני שאלה.

צוואה הדדית מתאימה כאשר בני-הזוג מבקשים לבנות הסדר משותף המבוסס על הסתמכות הדדית, למשל להגן תחילה על בן-הזוג שנותר בחיים ולאחר מכן להעביר את היתרה לילדים. היא שימושית במיוחד כשיש דירת מגורים משותפת, ילדים משותפים או צורך לקבוע יורשים חלופיים. עם זאת, ההסתמכות מגבילה את חופש השינוי בעתיד, ובנסיבות של זוגיות שנייה, ילדים ממערכות יחסים קודמות או פערים בנכסים יש לבחון היטב אם מנגנון הדדי הוא אכן הכלי הנכון ולא צוואות נפרדות עם הוראות מותאמות.

כן, אך החוק קובע מנגנון מיוחד. כל עוד שני בני-הזוג בחיים, מסירת הודעה בכתב לבן-הזוג האחר על ביטול הצוואה ההדדית מבטלת, ככלל, את שתי הצוואות ההדדיות. לאחר פטירת אחד מהם, בן-הזוג שנותר בחיים המבקש לבטל את צוואתו צריך, לפי שלב חלוקת העיזבון, להסתלק ממה שהיה אמור לקבל או להשיב לעיזבון את מה שקיבל, בכפוף להוראות החוק ולנוסח הצוואה. לכן אין לערוך צוואה חדשה בלי לבדוק תחילה את הצוואה ההדדית הקיימת ואת מצב העיזבון.

אין דרך להבטיח שלא תוגש התנגדות, אך אפשר לצמצם את הסיכון באמצעות תהליך נקי ומתועד: קבלת ההוראות מהמצווה לבדו, בירור רצונו והבנתו, מניעת מעורבות של נהנה בעריכה ובחתימה, שימוש בעדים עצמאיים ותיעוד הסיבות להוראות חריגות. כשיש ספק ממשי לגבי מצב קוגניטיבי, רצוי לשקול בדיקה רפואית סמוכה למועד החתימה. החשוב הוא שהמסמכים והתהליך ישקפו רצון חופשי ועצמאי בזמן אמת, ולא ניסיון מאוחר לייצר מראית עין של תקינות.

בזוגיות שנייה צריך להבחין בין הגנה על בן-הזוג לבין שמירת נכסים לילדים מכל צד. יש להגדיר מי יורש כל נכס, האם לבן-הזוג ניתנת בעלות או רק זכות מגורים ושימוש, מה יקרה אם הדירה תימכר, מי נושא בהוצאות, ומה קורה אם יורש נפטר לפני המצווה. יש לתאם בין הצוואה לבין הסכם ממון, רישום הבעלות והמוטבים בקופות ובפוליסות, משום שלא כל זכות עוברת בהכרח לפי הצוואה. ניסוח עמום של "אחרי בן-הזוג לילדים" הוא מקור שכיח למחלוקת ויש להחליפו במנגנון מדויק.